עמ"ה 540/08

תקציר

המערערים, בני זוג נשואים, ערערו על שומת מס ההכנסה שלהם לשנים 2003-2005, בדרישה כי המס שלהם יחושב בנפרד ולא במשותף. הבעל ייסד ובבעלותו המלאה חברה שסיפקה שירותי סיעוד לקשישים. האישה עבדה בתפקיד ניהולי אדמיניסטרטיבי בחברה והרוויחה משכורת. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם הכנסות האישה תלויות במקור הכנסתו של בעלה, ולכן יש צורך בחישוב מס משותף. בית הדין מצא כי הכנסתה של האישה אכן נבעה מעסקו ומעיסוקו של בעלה, שכן החברה של הבעל היא שקבעה את שכרה בלבד. יתר על כן, העלאות שכרה לא נבעו משינויים בהיקף עבודתה או בתנאיה, אלא הונעו על ידי תכנון מס כדי למקסם את ההכנסה המשותפת הפנויה של בני הזוג. חזקת התלות כפי שהותוותה בפקודת מס הכנסה לא הופרכה על ידי המערערים; במקום זאת, הראיות שלהם אישרו את תלותו של מקור ההכנסה של האישה בזה של בעלה. לפיכך, קבע בית המשפט כי דחיית דרישת המערערים לחישובי מס נפרדים לשלוש שנות המס הנדונות הייתה כדין, והערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 12,000 ₪.