בג"צ 2876/23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה על הסף, בעיקר משום שסבר שהעתירה מוקדמת מדי והוגשה באופן לא ראוי. בית המשפט הדגיש את הצורך במיצוי כל הסעדים הקודמים טרם הגשת עתירה, וציין כי יש צורך בניסיון אמיתי לפתור סכסוכים תוך הידברות עם הרשות הרלוונטית, ולא להשתמש בעתירה כצעד פרוצדורלי גרידא. העתירה נעדרה ניסיון התקשרות של ממש, שכן העותר לא פנה לרשות המתאימה, במקרה זה, למשטרת ישראל, שנחשבה לגוף הרלוונטי לטפל ראשון בנושא. יתר על כן, בית המשפט מתח ביקורת על העתירה על כך שהיא מסתמכת אך ורק על פרסומים תקשורתיים לא מאומתים מבלי להציג תשתית עובדתית קונקרטית. היעדר ראיות מאומתות זה פגע באמינות העתירה, שכן חיוני שהעתירות ייתמכו בעובדות ובראיות קונקרטיות. בית המשפט שב והדגיש את החשיבות של הנחת תשתית עובדתית מוצקה עם תיעוד אמין בכל הליך משפטי. היא הבהירה כי הסתמכות על פרסומים עיתונאיים בלבד אינה מספיקה לעתירה אמינה. משכך, למרות שהכיר בחשיבותו המשפטית של המקרה, מצא בית המשפט כי העתירה מוקדמת מדי, שכן טרם ניתנה לרשויות החקירה הזדמנות להתייחס לטענות כראוי. לפיכך העתירה נדחתה ללא כל צו להוצאות, והודעה מאוחרת יותר של העותרת לא הצדיקה כל שינוי בהחלטה זו.