ת"א 24638-09-21

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים לביטול פסק בוררות. השופט פוסק לטובת המשיבים, מאשר את פסק הבוררות מיום 14.6.2021 ואת ההחלטה החיובית שניתנה לאחר מכן ביום 21.7.2021. המבקשים נדרשים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים על ידי המשנה לשופטת יהודית שבח. השופט פותח בקביעת היקפו הרחב של הסכם הבוררות, המכסה את כל הסכסוכים הנוגעים להסכמים שנעשו בין הצדדים בתחומים שונים, לרבות נדל"ן, תוכנה ומימון. השופטת מדגישה כי לשון ההסכם מקיפה להפליא ובלתי מוגבלת, ומאפשרת במפורש לבורר לדון בכל ההיבטים וההסכמים, לרבות העברת הכספים וקיומו של החוזה. באשר למתן סעד לצדדים שלישיים שרם וקדוש, מציינת השופטת כי בסמכותו של הבורר לפסוק סעד למי שאינם צדדים לבוררות, במיוחד כאשר הדבר מעוגן בחוזה בין הצדדים בפועל. לאחר מכן מתייחסת השופטת לטענת המבקשים כי לא ניתנה להם הזדמנות נאותה להציג את ראיותיהם, וקובעת כי סוגיה זו עמדה במרכז הבוררות. טענת המשיבים כבר טענה כי על יעקובסון להשיב באופן אישי את הכספים שהועברו לישויות משפטיות אחרות, עמדה שהמבקשים יכלו לסתור באמצעות טיעוניהם וראיותיהם. השופטת מדגישה כי טענותיהם הנוכחיות של המבקשים אינן אלא חזרה על טענות שאכן הועלו במהלך הבוררות ולכן אינן יכולות להיחשב כשלילה של הזכות להציג ראיות. יתר על כן, השופט מוסיף כי עמדתו של יעקובסון, המבקשת לפטור אותו מאחריות אישית, תהפוך את פסק הבורר לחסר משמעות, בהתחשב במעמדן הבלתי פעיל של מרבית החברות המעורבות. השופטת מציינת כי עם ביטול החוזה, שני הצדדים ב' ו-ג' (שקיבלו כספים מ-א' לפי החוזה) מחויבים להחזיר את הכספים. השופטת דוחה גם את טענת המבקשים בדבר הוויתור הנטען של שרם על זכויות, וקובעת כי צו הבורר, המחזיר את מצב החזקת המניות להסכם קודם, אינו מהווה כל קושי, וניתן להתייחס לכל התנגדות לפסק דין זה בצעדים מתאימים. לבסוף, מזכירה השופטת בקשה מאוחרת יותר של המשיבים לתיקון כותרת פסק הבוררות ומציינת כי הוחלט לדחות את בקשת המבקשים לעיכוב במתן פסק הדין. פסק הבוררות וההחלטה החיובית מאושרים אפוא, והמבקשים נידונים לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.