ת"פ 26470-10-17

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרתם של אירועי יידוי אבנים שהפכו לחשש קיצוני, מסכנים חיים, משבשים את שגרת החיים ופוגעים בתחושת הביטחון של האזרחים. מתוך הכרה בסכנות, בית המשפט העליון גזר באופן עקבי עונשים חמורים על עבירות כאלה. עונש המינימום על יידוי אבנים נקבע ל-16 חודשים, בהתאם למנדט המחוקק, ופסקי דין קודמים קבעו תקדימים ל-40 חודשי מאסר במקרים דומים. היו גם מקרים של עונשים קלים יותר, בהתבסס על נסיבות מקלות. במקרה הספציפי הזה, שני הנאשמים, שהשתתפו באירוע יידוי האבנים, ירצו עונש מאסר של 16 עד 40 חודשים. גזר דינו של הנאשם הראשון נובע מתקרית יידוי האבנים לעבר אוטובוס רב נוסעים, תוך סיכון משמעותי לפציעה והשלכות מזיקות של ממש. עונשו של הנאשם השני קל יותר, בהתחשב בכך שמעשיו כוונו נגד רכב אחד. שיקולים מרכזיים מבחינת בית המשפט כוללים את חומרת העבירות, הסיכון הפוטנציאלי לפגיעה ונסיבות הנאשמים - גילם הצעיר, היעדר עבר פלילי, רקע אישי ושיתוף פעולה עם הרשויות. השופט מדגיש את הצורך בעונש מרתיע תוך התחשבות גם בפרטי המקרה הספציפיים. שני הנאשמים ירצו עונש מאסר בכלא אשל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי לקורבנות. הם שומרים לעצמם את הזכות לערער על פסק הדין כעניין שבחוק.