ע"פ 584/76

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על הרשעה בגרימת מוות בנהיגה רשלנית. המערער נסע בכביש בינעירוני כאשר הבחין בשלושה ילדים עומדים בצד הדרך. המערער לא צפר ולא האט באופן משמעותי ואירעה תאונה שהובילה למותו של ילד בן שש. בתי המשפט להלן מצאו את המערערת רשלנית בכך שלא נקטה אמצעי זהירות נאותים, קרי השמעת הצופר והאטה, בנוכחות ילדים בקרבת הכביש. בהחלטת רוב דחה בית המשפט העליון את הערעור ואישר את ההרשעה. דעת הרוב סברה כי היה על המערער לנקוט אמצעי זהירות כגון צפירת צופר והאטה משמעותית של רכבו כאשר הבחין בילדים, במיוחד נוכח גילם הצעיר וחוסר השגחתם לכאורה. השופט שמגר הדגיש כי נוכחותם של ילדים חייבה את המערער לנקוט בצעדים כאלה כדי להפחית את הסכנה, ואי עשיית כן מהווה רשלנות. השופט שרשבסקי הסכים עם הערכה זו. בחוות דעת חולקת, טענה הנשיאה (זוסמן) לזיכויו של המערער, תוך הדגשת הצורך לאזן בין הזכות לבטיחות הולכי הרגל לבין זרימה חלקה של התנועה. לטענת הנשיאה, המערער נקט בזהירות הראויה והתאונה הייתה בלתי נמנעת מעיקרה. דעת המיעוט הדגישה כי הילדים נראו גדולים יותר ולא הראו כל כוונה לחצות את הכביש, ולכן הסתמכותו של המערער על המשאית המתקרבת כאזהרה הייתה סבירה. הערעור נדחה ברוב של בית המשפט, וההרשעה וגזר הדין אושרו.