ע"א 10069-03-11

תקציר

השופטים דחו את הערעור נגד המשיבים, ולא מצאו עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. יתרונו של בית משפט קמא היה לשמוע עדויות ממקור ראשון של עדים ומומחים בתחום הגינקולוגיה, אשר חוות דעתם ומסקנותיהם היו רשלנות לא יוחסה למשיבים, לא במעקב אחר ההיריון ולא במהלך הליך הלידה. בית המשפט העדיף את חוות הדעת של המומחים הרפואיים של המשיבים על פני חוות הדעת של המערערים. השופטים הסכימו גם עם מסקנתו של בית משפט קמא כי אין קשר סיבתי בין השיתוק ממנו סבל המערער לבין אופן הצלת היילוד בלידה. עם זאת, השופטים מצאו כי המשיבים פגעו באוטונומיה של ההורים בכך שלא יידעו אותם על האפשרות להפוך את תנוחת העובר במהלך מעקב הריון בתחנת טיפת חלב. הפרה זו, לטענתם, מנעה מההורים את האפשרות לשקול ולקבל החלטות מושכלות לגבי האפשרות של ניתוח היפוך חיצוני. למרות זאת, השופטים לא מצאו כל רשלנות הקשורה לנזק שנגרם למערערת במהלך הלידה. הם קיבלו את הערעור באופן חלקי, ופסקו להורים פיצוי של 125 אלף שקל, לצד שכר טרחת עורך דין והוצאות. המשיבים חויבו לשלם סכום זה למערערים, וכן את שכר טרחת חוות הדעת הרפואית של המערער ואת עלות התייצבותו של המומחה בבית המשפט. כן הורו השופטים למשיבים לשלם למערערים שכר טרחת עורכי דין בגין הליכי הערעור. בינתיים חויבו המערערים לשלם למשיבים שכר טרחת עורכי דין בגין הערעור נגד המשיבים מס' 2 עד 5. השופטים הורו למשיבים לשאת בהוצאות ההליך בבית משפט השלום והחזירו את פיקדון המערערים לבא כוחם. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים וסימן את סיום התיק.