תר"מ 40/20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 בנוגע לעתירה בנושא תעמולת בחירות אסורה: **רקע משפטי וטענות הצדדים:** העתירה הוגשה על ידי עו"ד חיים אברגייל כנגד ראש עיריית קרית-גת ועיריית קרית-גת, בטענה לשימוש אסור בכספי ציבור לצורך תעמולת בחירות. העותר טען כי המשיבים עושים שימוש בעיתונים מקומיים לפרסום כתבות מוזמנות, המכילות סמלי עירייה ולעיתים תמונתו של ראש העיר, וזאת על מנת לפאר את שמו ופועלו. נטען כי כתבות אלו, למרות מראיתן העיתונאית, הן למעשה תעמולה אסורה הממומנת מכספי ציבור. טענות דומות הועלו בנוגע לחוברת בנושא מיחזור. מנגד, המשיבים טענו לעניין חוברת המחזור כי הופצה בשגגה וכי העירייה תפקח על כך בעתיד. לעניין יתר הפרסומים, נטען כי הם אינם כוללים תצלום של ראש העיר, ושמו או תוארו מוזכרים באופן שולי וללא דברי שבח, וכי מדובר בפרסומים שוטפים ואינפורמטיביים לטובת התושבים. **המסגרת הנורמטיבית:** ההחלטה מתבססת על מספר עקרונות משפטיים מרכזיים בדיני בחירות ותעמולה: 1. **איסור שימוש בכספי ציבור לתעמולת בחירות:** סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, אוסר באופן מפורש שימוש בכספי ציבור לצורך תעמולת בחירות. 2. **מבחן הדומיננטיות:** קביעת מיהות התעמולה האסורה נעשית על פי מבחן הדומיננטיות (בג"ץ 869/92 זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית). מבחן זה בוחן את המטרה הדומיננטית של הפרסום – האם היא נועדה להשפיע על הבוחר, במיוחד ככל שמועד הבחירות מתקרב. 3. **גורמים לבחינת מבחן הדומיננטיות בתקופה שלפני בחירות:** בתקופה הסמוכה לבחירות, יש לבחון גורמים כמו: * האם הפעולה היא שגרתית או ייחודית? * מה היקף ההשפעה הצפוי על הבוחרים? * מה חשיבות התכלית האחרת העומדת בבסיס הפעולה (כמו אינפורמציה לציבור)? (ע"ר 26/20 פרס נ' אבוטבול). 4. **חובת אישור ייעוץ משפטי:** בששת החודשים שקדמו לבחירות, נדרש אישורו של היועץ המשפטי לעירייה לכל פרסום מטעמה (ע"ר 33/20 קוניק נ' בן שחר). 5. **גישה מחמירה לתעמולת בחירות אסורה:** ההחלטה מדגישה את הצורך בגישה מחמירה בנוגע לתעמולת בחירות אסורה, תוך אימוץ העיקרון "אם יש ספק אין ספק" (ע"ר 15/20 דוידי נ' בוסקילה). 6. **איסור קטגורי על כריכת שם ראש העיר בפרסומים מכספי ציבור:** ההחלטה מחדדת כי קיים איסור קטגורי, כמעט מוחלט, לכרוך את שם ראש העיר בפרסומים הממומנים מכספי ציבור, במיוחד בתקופה שלפני בחירות. איסור זה עומד לעיתים אף מעבר לבחינת מבחן הדומיננטיות (ע"ר 14/20 "למען התושבים" נ' חופרי; ע"ר 24/20 רישפי נ' יסעור). **הכרעה והפסיקה:** ועדת הבחירות המרכזית החליטה לקבל את העתירה בחלקה. * **חוברת מחזור:** לאור הודעת העירייה על הפצת החוברת בשגגה ופנייתה המיידית לוועדה, החליטה הוועדה שלא להיענות לבקשה זו, מתוך ראייה כי המשיבים פעלו באופן ראוי "להקדים תרופה למכה". * **יתר הפרסומים:** * הוועדה קבעה כי אזכור שמו של ראש העיר בכותרת פרסום בנוגע להיתרי בנייה, במועד הסמוך לבחירות, ייחשב כהישג שיש לזקוף לזכותו, ועל כן מהווה תעמולת בחירות אסורה. זאת, גם אם קיימת תכלית ציבורית לפרסום (כמו יידוע הציבור על הליכי תכנון). * אזכור שמו של ראש העיר בהודעות לעיתונות בנוגע להישגים של מערכת החינוך העירונית או לסטודנטים, הוגדר כ"תעמולת בחירות מובהקת". הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שפרסומים מסוג זה, המפארים הישגים, הופכים לתעמולת בחירות אסורה באופן מובהק כאשר הם נושאים את שמו של ראש העיר. * הוועדה הדגישה את העיקרון לפיו, גם ללא אזכור מפורש של ראש העיר, פרסומים שאינם שגרתיים המפארים את פעילות העירייה בסמוך לבחירות עשויים להיחשב כתעמולת בחירות עקיפה. **צו המניעה:** ניתן צו מניעה האוסר על ראש העיר (המשיב 1) לעשות שימוש בכספי ציבור לצורך תעמולת בחירות, הכוללת את תמונתו או שמו, עד למועד הבחירות. כמו כן, נאסר על עיריית קרית-גת (המשיבה 2) לפרסם הודעות לעיתונות על פעילותה השוטפת הכוללות אזכור של ראש העיר, אלא אם כן אזכורו מחויב על פי דין. **חידושים והדגשים:** 1. **החמרה בנוגע לכריכת שם ראש העיר:** ההחלטה מחזקת את הגישה המחמירה בנוגע לכריכת שמו או תמונתו של נבחר ציבור בפרסומים מכספי ציבור, במיוחד בתקופה שלפני בחירות. הדבר נתפס כבעל משקל עצמאי, מעבר לבחינת מבחן הדומיננטיות. 2. **פרשנות רחבה לתעמולת בחירות:** ההחלטה מפרשת באופן רחב את המושג "תעמולת בחירות אסורה", וכוללת בו גם פרסומים הנראים לכאורה אינפורמטיביים, אך נושאים את שמו של נבחר ציבור באופן המעלה אותו לגדולה. 3. **דגש על ה"קל וחומר" בהקשר של הישגים:** ההחלטה מפעילה את עקרון ה"קל וחומר" – אם אזכור שמו של ראש העיר בפרסומים תכנוניים נחשב לתעמולה אסורה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפרסומים המפארים הישגים של העירייה ושל ראש העיר עצמו. 4. **אחריות הרשות לפרסומים:** ההחלטה מדגישה את אחריותה של הרשות המקומית (המשיבה 2) למנוע פרסומים אסורים, גם אם נגרמו "בשגגה". **לסיכום:** ההחלטה מדגימה את האופן בו ועדת הבחירות המרכזית מיישמת את הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תוך שימת דגש על שמירת טוהר הבחירות ומניעת ניצול פסול של כספי ציבור ושל משאבי רשות לצורך קידום אישי של נבחר ציבור ערב בחירות. הדגש על האיסור הקטגורי לכרוך את שם ראש העיר בפרסומים ציבוריים, והפרשנות הרחבה לתעמולת בחירות, מהווים חידושים משמעותיים בהתמודדות עם סוגיות אלו.