בג"צ 488/11

תקציר

העתירה קוראת תיגר על הימנעותן של הרשויות מטיפול במחסור באשפוז, בפרט ביחידות לטיפול נמרץ, שלטענת העותרת מהווה הפרה של חובות המשיבים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בעוד שהמשיבים אינם חולקים על המחסור או על הצורך להוסיף מיטות אשפוז, הם אימצו גישה רב-שכבתית הכוללת הוספת מיטות, קידום רפואה מונעת ופיתוח תחליפי אשפוז בקהילה. בית המשפט מכיר בחומרת המצב ובהשלכות החוקתיות של המחסור במיטות אשפוז, במיוחד ביחידות לטיפול נמרץ. עם זאת, היא אינה ששה להתערב בשיקולי מדיניות ותקציב, במיוחד כאשר המשיבים הציגו תכנית לטיפול בנושא. השופטים מדגישים כי הרשות המבצעת אחראית למציאת פתרונות במסגרת מגבלות תקציביות וכי תפקידו של בית המשפט אינו לכפות פתרון ספציפי. אף שהפתרון המוצע על ידי העותרים להוספה מיידית של 100 מיטות הוא סביר, בית המשפט אינו יכול לחייב את המשיבים לאמצו. תחת זאת, מתווה המשיבים להוספת 120 מיטות בתוך שלוש שנים, לצד צעדים אחרים, נחשב לחלופה סבירה. השופטים מסכימים כי בית המשפט אמנם רשאי להתערב במקרים מסוימים שיש להם השלכות תקציביות, אך העתירה הנוכחית אינה מצדיקה התערבות. במקום זאת, הם מדגישים כי עיכובים ביישום תוכניות המתאר עשויים להוביל לצמצום הריסון בעתיד. השופטת ארבל מציינת כי הזכות לבריאות קשורה לחובותיה של המדינה כלפי אזרחיה ותושביה, ואילו השופט ג'ובראן מכיר במשמעות המשפטית של המצוקה ובצורך לתת עדיפות להגנה על זכויות האדם.