בג"צ 3572/22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה במקרה זה בשל שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות החקירה והתביעה הפלילית בענייני אכיפת החוק. העתירה ביקשה לערער על תגובתן של רשויות אלה בבחינת חומרי חקירה וראיות הקשורות למשיבים, שהואשמו במעשי זוועה נגד ילדים קטנים שבטיפולם. בעוד בית המשפט מכיר באופי המתועב של הפשעים המיוחסים להם ובזעזוע המוצדק שמעשים כאלה מעוררים, הוא מדגיש את ההיקף המוגבל של התערבות שיפוטית בהחלטות הנוגעות להעמדה לדין. פסק הדין מדגיש את שיקול הדעת של הרשויות בהערכת ראיות, במיוחד בתיקים פליליים, ואת חוסר רצונו של בית המשפט להתערב בפסקי דין אלה. במקרה זה ערכה הפרקליטות, בראשות המשנה לפרקליט המחוז, בחינה מעמיקה של החומרים ושקלה את טענות העותרים, אך הגיעה למסקנה כי לא ניתן לקיים אישומים נוספים על סמך הראיות הקיימות. החלטה זו נבחנה ואושרה על ידי כמה שכבות בהיררכיית התביעה. בית המשפט לא מצא עילה המצדיקה התערבות בשיקול דעת זה, גם אל מול הטענות החמורות. לפיכך, למרות המענה הנפשי המובן למקרים מסוג זה, העתירה נדחית, ומשקפת את העיקרון השיפוטי של אי התערבות בשיקול הדעת של התביעה, במיוחד בכל הנוגע להערכת ראיות.