ת"א 44458-09-20

תקציר

פסק הדין דן בטענות ובתביעות שכנגד של קבלן ולקוח המעורבים בפרויקט בנייה. הקבלן, שלא היה רשום, טען כי הלקוח ביטל את ההסכם בחוסר תום לב ודרש פיצוי על העבודה שהושלמה ואובדן רווחים. עם זאת, השופט פסק לטובת הלקוח, וקבע כי החוזה אינו חוקי בשל מעמדו הבלתי רשום של הקבלן, המהווה הפרה של תקנת הציבור. כמו כן, ביצע הקבלן מספר הפרות יסודיות של ההסכם, לרבות גידור לא תקין, היעדר כיסוי ביטוחי וחפירות בלתי מורשות, המקנות למזמין הצדקה לביטול החוזה. השופטת דחתה גם את תביעת הקבלן לשימוע, שכן הוא הוגדר כקבלן ולא כעובד בהסכם. בהמשך לתביעה הנגדית של הלקוחה, דחתה השופטת את תביעתה לפיצוי בשל חוסר ראיות ותום לב. התביעה שכנגד כללה הוצאות קנסות, חפירות נוספות, פינוי פסולת ועלות החלפת אבני חיפוי שאבדו במהלך הבנייה. השופט קיבל את גרסת הקבלן ודחה את התביעה שכנגד, תוך שהוא מציין כי הן הקבלן והן המזמין פעלו בחוסר תום לב. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ותביעותיו נדחו בשל ליקויים ראייתיים. בפסק הדין הודגש כי בית המשפט אינו יכול להעניק סעד לצדדים המעורבים בחוזים בלתי חוקיים, ובמקרה זה, מעמדו הבלתי רשום של הקבלן הפך את ההסכם לבלתי חוקי.