ת"א 59342-06-18

תקציר

הנתבעת, חברת נדל"ן, נתבעה על ידי מספר רוכשי דירות בגין אי מסירת דירות בבניין חדש שנבנה בזמן. הרוכשים טענו כי הנתבעת הודיעה להם שלא כדין כי דירותיהם מוכנות למסירה בפברואר 2018, למרות שלבניין לא היה היתר אכלוס נדרש ולא ניתן היה מבחינה חוקית לאכלס את הדירות. בית המשפט פסק לטובת התובעים וקיבל את כל טענותיהם. במהלך המשפט התברר כי הנתבעת מסרה ביודעין עדות שקר, ועמדה על כך שטופס מסוים (טופס 4) שקיבלה מאפשר להם למסור את הדירות כדין, למרות שבטופס צוין במפורש כי הבניין אינו ראוי לאכלוס. שקר זה, יחד עם התנהלותו של הנאשם לאורך המשפט, הביאו את בית המשפט לפסוק נגדם. הנתבע חויב לשלם לכל תובע סכומי כסף שונים כפיצוי על איחור במסירת דירותיהם, עוגמת נפש והוצאות נלוות אחרות. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, כולל הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לצד השלישי שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪. פסק הדין ניתן ביום 16.11.2022 בהיעדרם של שני הצדדים.