ע"ע 300049/98
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
הערעור והערעור שכנגד נובעים מפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניין סירובה של המערערת לשלם למשיב פיצויי פיטורים ופיצויים בגין חופשה שנתית שלא נוצלה. המשיב, מרדכי תהילה, עבד כסבל אצל המערערת, חברה שמכרה ריהוט משרדי ומכונות חישוב. השאלה המרכזית הייתה האם תהילה היא "עובדת" או "קבלנית עצמאית". בית הדין האזורי פסק לטובת המשיב וקיבל חלקית את טענותיו. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הפך החלטה זו. נמצא כי תהילה היה בעל עסק עצמאי קטן לסבלות ותחבורה, העסיק פועלים מזדמנים ובניו, והשתמש ברכבו הפרטי. הוא גם נרשם כעצמאי אצל הרשויות הרלוונטיות ופרסם את עצמו כמוביל. בית המשפט שקל את מכלול הנסיבות והגיע למסקנה כי תהילה היא קבלן עצמאי על פי מבחן האינטגרציה. כמו כן, התשלומים החודשיים הקבועים שקיבל לא הצביעו על יחסי עובד מעביד, אלא על מתן שירותים על ידי עסק עצמאי. לפיכך, הערעור התקבל, והערעור שכנגד נדחה. בית המשפט הדגיש את המסירות והנאמנות שגילתה תהילה כלפי המערערת לאורך השנים והכיר בנכונותה של המערערת להשאיר סכום מסוים למשיב, ועודד אותם להגיע להסכם בהתחשב בנסיבות המיוחדות. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.
חקיקה מקושרת
ע"ע 300049/98 ז. וילשטיין בע"מ נ' עזבון המנוח מרדכי תהילה, עבודה ארצי (21.3.1999)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.