בג"צ 9343/11

תקציר

במוקד פסק דין זה עומדות שתי עתירות, בג"ץ 9343/11 ובג"ץ 1448/12, שתיהן בעניינו של תושב יהודה ושומרון הכלוא בישראל עד שנת 2012 וביקש היתרי שהייה בישראל בשל סכנת חיים מצד הרשות הפלסטינית. העותר טען כי עונה והודה בשיתוף פעולה עם צה"ל במהלך מאסרו על ידי הרשות הפלסטינית. הוועדה למאבק באיומים דחתה את בקשתו פעמיים, פעם אחת בשנת 2006 ופעם אחת בשנת 2012, בנימוק שלא הצביעה על סכנה לחייו ולסיכונים ביטחוניים פוטנציאליים הנשקפים ממנו. בית המשפט, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בחומר חסוי, אישר את החלטת הוועדה ולא מצא עילה להתערב. הפרטים הבסיסיים של טענות העותר לא היו שנויים במחלוקת, אך גורמי הביטחון ציינו חומר ביטחוני שלילי המצביע על סיכון הנשקף ממנו. בית המשפט הותיר את שאלת הערכת המסוכנות למומחיותה של הוועדה וקיבל את מסקנתה, לפיה לא נשקפת כיום סכנה לחייו של העותר ברשות. בנוסף, דחה בית המשפט את העתירה השנייה לבג"ץ 1448/12, אשר ביקשה להציג מסמכים ומידע שאינם חסויים הנוגעים לעניינו של העותר, ולא מצא עילה להתערבות בשל התחייבות המדינה לספק לעותר מידע נגיש ועיקרי עניינו הבלתי חסויים. פסק הדין, שניתן ב-7 במארס 2012, אישר את החלטת הוועדה ודחה את שתי העתירות מבלי להורות על הוצאות.