פש"ר 317/95

תקציר

א.מ.ש. חברה לבנין ופיתוח בע"מ (בפירוק), המבקשת, ביקשה הוראות בדבר החלטה שהתקבלה ביום 4.2.02, אשר אפשרה את ביטול צו פירוק החברה והתירה לחברה להגיש תביעה כנגד המשיבים, עורכי דין שייצגו את החברה בהליכי בוררות. המשיבים טענו כי הביטול צריך לחול רק באופן פרוספקטיבי ולא רטרואקטיבי, שכן לחברה לא הייתה אישיות משפטית בעת פירוקה וכל הפעולות שננקטו בטלות. עם זאת, בית המשפט קבע כי סעיף 367 לפקודת החברות מעניק לבית המשפט שיקול דעת לבטל פירוק ולקבוע את התנאים בהם הוא חל. במקרה זה החליט בית המשפט כי יש להחיל את הביטול רטרואקטיבית בנסיבות הספציפיות, כדי להגן על נכסי החברה ועל האינטרסים של נושיה. זאת ועוד, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות המשיבים, תיאר אותה כבלתי ראויה ואולי מונעת מסיבה סמויה, והורה להם לשאת בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דינו. ההחלטה הדגישה כי תפקידו העיקרי של בית המשפט הוא עשיית צדק וכי אמצעים פרוצדורליים אינם צריכים לסכל את המטרה הנעלה של עשיית צדק.