ב"ש 709/84

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לאישומים של מסירת מידע לאויב ומגע עם סוכן חוץ. המחלוקת העיקרית הייתה האם יש לשחרר את המערער מאחר שמשפטו החל למעלה מ-60 יום לאחר הגשת כתב האישום, כמתחייב מסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט העליון קבע כי מטרתו של סעיף זה היא להבטיח משפט במועד וכי הוראה זו היא חובה. בית המשפט קבע כי בעוד בקשות ההגנה לדחיות תרמו לעיכוב, לבית המשפט יש סמכות להורות על הארכת מעצר לפי סעיף 54 לחוק. חשוב לציין כי בית המשפט הבהיר כי מועד תחילת המשפט הוא חד משמעי, אינו קשור להתנהלות כלשהי של הנאשם או התביעה, וחייב להינתן על ידי ההרכב המוסמך לדון במשפט. בנוסף, ציין בית המשפט כי צו לבדיקה פסיכיאטרית, שניתן לפני הקראת כתב האישום, אינו מסמל את תחילת המשפט. באשר להצדקת המעצר, מצא בית המשפט את ראיות התביעה משכנעות, המצדיקות מעצר לפי סעיף 111 לחוק העונשין. בית המשפט שקל גם את נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות בעיות בריאותיות, אך בסופו של דבר נתן עדיפות לחומרת העבירות. פסק הדין אישר את צו המעצר, אך בהפעילו את סמכויותיו לפי סעיף 54, הטיל מעצר מוגבל של 15 יום כדי לאפשר למדינה להגיש בקשה רשמית להמשך מעצרו של המערער בבית המשפט המחוזי. כמו כן נאסר פרסום שמו של המשיב.