ת"א 53393-08-10

תקציר

המחלוקת נסובה סביב שלושה צמתים מרכזיים בין השופט לריבוע הכחול בנוגע לחוזים שלהם לאספקת פירות וירקות. ראשית, ביטול החוזה על ידי הריבוע הכחול נמצא תקף שכן הוא התבסס על הסכם חדש שמטרתו לפתור מחלוקת, ותנאי הפטור לא התקיימו. שנית, ההתכתבויות הטרום-חוזיות והמשא ומתן שקדמו להסכמים הרשמיים נמצאו בלתי מחייבים, ונמצא כי הצדדים התכוונו שההסכמים החתומים ימצו את מערכת היחסים ביניהם. משכך, התחייבויות קודמות שנטענות על ידי השופט לא היו תקפות. שלישית, סגירת הסניפים על ידי הריבוע הכחול נבחנה על בסיס אופיים המסחרי של ההסכמים. ההסכם השני, שעסק באספקת פירות וירקות לסניפי שפע שוק ששירתו את המגזר החרדי, נמצא כמופר, שכן סגירת סניפים אלה פגעה בתכלית החוזה. עם זאת, ההסכם הראשון לא כלל סעיף כזה, והסבת סניפים במסגרת הסכם זה לרשתות אחרות של הריבוע הכחול לא היוותה הפרת חוזה. סיום החוזה לגבי חמישה מתוך 41 סניפים נמצא כהפרה של תקופת ההודעה המוקדמת בת 30 הימים. מבחינת סעדים, ביצוע ספציפי נמצא ראוי, אך מכיוון שהשופט לא הסכים לרכוש כמויות מינימום, לא היה צורך בחישובים מפורטים של החוב. במקום זאת, המכירות היומיות הממוצעות היו אמורות להיות מחושבות ולהיות מוכפלות במספר ימי ההפרה. לבסוף נפסקו לשופט הוצאות משפט יחסיות, הוצאות תמלול ושכר טרחת עורך דין.