ת"א 46849-12-15

תקציר

לתובעים ולנתבע היה הסכם מקרקעין לפיו הנתבע ימכור דירה לתובעים. ההסכם כלל מספר תניות ובהן תכנית התשלום ומועד העברת החזקה החוקית בדירה לידי הרוכשים. התובעים תבעו את הנתבע על כך שלא מסר את החזקה בדירה כפי שהוסכם. הנתבע הגיש תביעה שכנגד, בטענה שהתובעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו את מלוא התמורה במועד. בית המשפט מצא כי אי התשלום של התובעים היה מוצדק שכן היה צו מניעה וצו עיקול על הנכס, אשר הקפיאו את חובת התשלום של התובעים. הצווים נמצאו גם כמצדיקים את השיהוי של הנתבעת בהעברת החזקה החוקית, אולם עיכוב זה היווה הפרה יסודית של ההסכם. עוד נמצא כי הנתבעת הפרה תנאי נוסף בחוזה שחייב אותה לסלק כל תביעות צד ג' בנכס בתוך שבעה ימים. בית המשפט לא מצא חוסר תום לב מצד התובעים בהגשת התביעה וכי טענות שני הצדדים לפיצוי מוסכם היו חלופיות ולא מצטברות. השופטת פסקה לתובעים 57,200 ₪ כפיצוי מוסכם בגין עיכוב של 143 יום בהעברת החזקה החוקית, בתוספת ריבית והצמדה החל מיום 8.5.2015. התביעה שכנגד נדחתה, והנתבע חויב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 22,500 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.