תמ"ש 19364-07-09

תקציר

המקרה עוסק בבני זוג פרודים, אישה קולומביאנית נוצרייה וגבר יהודי ישראלי, שנולד להם בן משותף. האם רצתה לנסוע עם בנה לקולומביה לחגים, אך הסכם קודם בין ההורים קבע כי הילד לא יוכל לעזוב את המדינה ללא ערבות. האם הגישה בקשה לביטול איסור היציאה והציעה ערבות בנקאית בסך 120 אלף שקל, ואילו האב דרש סכום גבוה יותר וערבות צד ג'. בית המשפט הכיר בזכותה של האם לבקר את משפחתה וביתרונות של בילוי הילד עם קרוביו מצד אמו, תוך הכרה בחששותיו של האב מחוסר התמורה הפוטנציאלי של הילד. הוחלט כי איסור היציאה יוסר אם האם תמציא ערבות בנקאית בסך 250,000 ₪, תאריך את אשרת השהייה הזמנית שלה, תגיש את כרטיסי הנסיעה ותחתום על תצהיר בו היא מתחייבת לזכותו של האב ליצור קשר עם הילד פעמיים בשבוע במהלך הנסיעה ועם חזרתו של הילד. האב יישא בהוצאותיו אם הילד לא יוחזר כפי שהוסכם. בנוסף, האם לא תידרש לספק ערבות צד ג' בשל היעדר קרובי משפחה בישראל. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין.