ע"א 2895/07

תקציר

הערעור, שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בעניין פירוק זכויות החכירה המשותפת, ביקש לחלק את הזכויות לרוחב. במסגרת הליכי הערעור הציע בית המשפט לבצע את פסק דינו של בית משפט קמא ככתבו וכלשונו, אשר התקבל על ידי הצדדים. עם זאת, שנים לאחר מכן התברר כי חלוקה רוחבית לא תאפשר זכויות בנייה על חלק מהקרקע בשל השינויים האחרונים בייעודה. המערערים ביקשו חלוקת אורך, אך המשיבים התנגדו לכל שינוי בפסק דינו של בית משפט קמא. בית המשפט, שהכיר בחלוף הזמן ובמורכבות המצב, הפנה את הצדדים בחזרה לבית המשפט קמא על מנת שיקבע את ביטול פסק הדין ואת ביטול צו ההסכמה, וסבר כי זוהי דרך הפעולה הפרוצדורלית הראויה. בית המשפט עודד את הצדדים להגיע להסכמה בעניין, אך בהיעדר הסכמה, היה צורך להחזיר את התיק לבית המשפט קמא לצורך בירור עובדתי מלא וקביעת דרך הפעולה הראויה. עוד הודגש בהחלטה, כי כל הוראה במסגרת הסכמת הצדדים לא תהיה ראויה עד להכרעתו של בית משפט קמא בעניין.