LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 8985/06

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך8985/06
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך8 במאי 2007
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםיניב שושן נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםע' פוגלמן, א' א' לוי, ס' ג'ובראן

תקציר

ניתוח משפטי: התיק מציג את הערעור על הרשעה וגזר דין בגין שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כאשר הערעור מתמקד בעיקר בהלימות ובמידתיות העונש שהטיל בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור מעריכה הן את העקרונות המשפטיים המהותיים המעורבים והן את השיקולים המעוצבים על ידי חידושים משפטיים בפסיקת גזר הדין. עקרונות משפטיים מעורבים: 1. **שוד לפי סעיף 402(א)**: הוראה זו מגדירה גניבה שבוצעה בנסיבות מחמירות כעבירה פלילית, הנכנסת לתחום העבירות החמורות המאיימות על שלום הציבור. החוק מדגיש את הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע התנהגות כזו, תוך איזון בין הנסיבות האישיות. 2. **עובדות והרשעה**: הודאתו המפורשת של המערער מחזקת את התשתית העובדתית להרשעה, ועולה בקנה אחד עם אמות המידה המשפטיות המקבלות את הודאתו של הנאשם במעשה, ובכך ממסגרות את ההקשר לגזר הדין. 3. **שיקול דעת בגזר הדין ונסיבות אישיות**: שיקול דעתו של בית המשפט להטיל עונשים לוקח בחשבון הן עונשים סטטוטוריים והן גורמים מקלים, כגון גיל, בריאות נפשית ונסיבות סביב העבירה. חידושים וגישות משפטיות: - **גישת גזר דין הוליסטית**: בית המשפט לערעורים מאמץ נקודת מבט ניואנסית על ידי שילוב נסיבות אישיות - גיל צעיר, מצבים נפשיים והפרעות התנהגות - בשיקולי גזר הדין. זה עולה בקנה אחד עם חידוש משפטי פרוגרסיבי המדגיש צדק אינדיבידואלי על פני צעדי ענישה גרידא. - **הקלה בחומרה על רקע בריאות הנפש**: ההכרה בכך שהמערער סובל מהפרעות התנהגות קשות מכניסה עדשה שיקומית לגזר הדין, ועלולה להשפיע על סיווג העבירה ועל אופי העונש. - **איזון בין חומרה לגורמים אישיים**: הפסיקה מדגימה התפתחות לקראת גזר דין הוגן, לא רק מונע על ידי חומרת העבירה אלא גם בהתחשב בסיכויי השיקום והפגיעות של הנאשמים. עקרונות משפטיים וחידושים ביישום: - בית המשפט מכיר בכך שהשוד לא היה מלווה באלימות וכי השלל הוחזר. למרות שגורמים אלה יכולים להקל על החומרה, הם מאוזנים מול ההיסטוריה הפלילית של המערער והפרות השחרור האחרונות. הדבר משקף חידוש משפטי שבו פוטנציאל שיקום וגורמים מקלים מודיעים על מידתיות הסנקציות. - בית המשפט לערעורים מדגיש כי בית המשפט המחוזי שקל כראוי את נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות בעיות נפשיות, ומצא את העונש הולם ומאוזן, תוך הקפדה על דוקטרינה משפטית המעדיפה גזר דין פרטני ותלוי-הקשר. זה מדגים מעבר מענישה נוקשה לפרדיגמות גזר דין גמישות ומוכוונות צדק. מסקנה: החלטת הערעור מאשרת מחדש כי גזר הדין צריך להתאים את ההנחיות הסטטוטוריות לגורמים מקלים אישיים, כולל מצב בריאות הנפש והתנהגות במהלך העבירה ולאחריה. הכבוד שרוחש בית המשפט לצדק אינדיבידואלי מדגים עקרונות משפטיים עכשוויים וחידושים בדיני העונשין, שמטרתם להשיג הן הרתעה והן שיקום. דחיית הערעור מצביעה על תמיכתה של ערכאת הערעור בגישתו המאוזנת והניואנסית של בית המשפט המחוזי, המשמשת כהשתקפות של סטנדרטים משפטיים מתפתחים הנותנים עדיפות להוגנות בעשיית צדק.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ע"פ 8985/06 יניב שושן נ' מדינת ישראל, עליון (8.5.2007)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית