ע"א 5468/12

תקציר

פסק הדין דן בשלוש מחלוקות עיקריות הנוגעות לשומות מס לחברה. ראשית, שיטת הערכת מלאי החברה משפיעה על חישוב הרווחים וההפסדים, ולכן על ההכנסה החייבת. כללי חשבונאות מקובלים מורים להעריך מלאי לפי מחיר עלות או שווי שוק, הנמוך מביניהם. החברה השתמשה בשיטה סטטיסטית להערכת שווי המלאי, שלא תאמה את הנהלים החשבונאיים המקובלים ולא שיקפה נאמנה את ערך המלאי. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת שומת רשויות המס על פי מיטב שיקול הדעת. שנית, נדונה קביעת הערך הנוכחי של מלאי הפתיחה בעקבות שינוי השיטה הנ"ל. בית המשפט הסכים עם הצעתו של פקיד השומה כי שווי מניית הפתיחה בשנת 2002 יהיה זהה ליתרת הסגירה בשנת 2001, למרות הצעתה השונה של החברה. זאת משום שאישור הצעת החברה יאפשר להם לנכות הוצאות פעמיים בגין אותם סעיפים. לבסוף, ניכוי הפסדים מעסקה זרה בג'ורג'יה היה שנוי במחלוקת. בית המשפט אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי ההשקעה מאחורי ההפסדים נעשתה על ידי בעל מניות יחיד ולא על ידי החברה, ולכן החברה אינה יכולה לנכות הפסדים אלה. ככלל, הערעור נגד רשויות המס נדחה, וערעורם התקבל, יחד עם צו לכיסוי הוצאות המשפט. השופט דנציגר והשופט זילברטל הסכימו עם פסק הדין והדגישו כי נישומים אינם יכולים לתמרן באופן יצירתי את חובות המס שלהם ללא בסיס משפטי.