ת"א 13210/04

תקציר

פסק הדין דן בפרשנות המונח "גניבה" בפוליסת ביטוח והאם הוא חל על מצבים בהם נעשה שימוש ברכב ללא רשות. בית המשפט קובע כי אין לפרש את המונח "גניבה" בפוליסת ביטוח באופן צר כקיפוח קבוע, כהגדרתו בחוק העונשין, אלא יש להבינם בהקשר של יחסים חוזיים ואומד דעתם של הצדדים. מומלץ להחיל את הגדרת "גניבה" באופן אחיד, ללא קשר לזהות המשתמש, כל עוד אין מחלוקת על כוונת המשתמש להשתמש ולא לקפח לצמיתות. עוד מדגישה השופטת כי יש להתמקד במבוטחים ובחוסר יכולתם לשלוט ברכבם בעת התרחשות נזק, ולכן יש לפצות אותם על כל נזק שנגרם על ידי משתמש בלתי מורשה. במקרה הספציפי הנדון, הרכב נלקח ללא ידיעת הבעלים או הסכמתו, ועל כן בית המשפט רואה במעשה זה גניבה. דרישת התובע לפיצוי מוערכת בשווי של 53,000 ₪, דבר שהנתבע אינו חולק עליו. עם זאת, יתר סעיפי הנזק הנתבעים, לרבות הוצאות, עוגמת נפש ואובדן שעות עבודה, אינם נתמכים בראיות ולכן נדחים. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 53,600 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, וכן הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ביום 25.9.2006.