ע"א 760/21

תקציר

ניתוח עקרונות משפטיים וחידושים: 1. **היקף ואופי ההחלטות התלויות ועומדות**: - ההחלטות הנבדקות הן פסקי ביניים, במיוחד בנוגע למינוי בורר ושאלות פרוצדורליות קשורות. בית המשפט מסווג אותם כ"קשורים קשר הדוק לחוק הבוררות", תוך הסתמכות על סעיף 38 לחוק הבוררות, המסדיר את זכויות הערעור. - עקרון הליבה קובע כי החלטות הקשורות ישירות להליכי בוררות, במיוחד אלה הנוגעות למינוי בוררים, נופלות בגדר "החלטות בית המשפט לפי חוק זה", ומקימות זכות ערעור על פי חוק. 2. **פרשנות הסכם הבוררות ואי בהירות פרוצדורלית**: - סעיף 2.10 בהסכם הבוררות לוקה בחוסר בהירות האם מחלוקות על פסקי בוררות מוגשות לבורר או לבית המשפט לקבלת רשות, מה שמוביל את בית המשפט המחוזי לפרש כי במקרה זה הערעור נובע מסעיף 21א, הקובע ערעור לבורר ללא צורך ברשות. - הדבר מדגיש גישה שיפוטית להוראות חוזיות מעורפלות - העדפת קריאה המעדיפה את המסגרת הסטטוטורית של הבוררות, תוך הדגשה כי על בתי המשפט לפרש סעיפים אלה לאור מבנה חוק הבוררות, ובמיוחד הכללים הפרוצדורליים שלו. 3. **תפקידם של דיני בית המשפט והבוררות בזכויות ערעור**: - הניתוח נשען על פסיקה מבוססת (למשל, ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר, 2003) המגדירה "החלטות בית משפט לפי החוק" באופן רחב, לרבות ענייני בוררות הקשורים קשר הדוק להוראותיו. - העיקרון קובע כי גם החלטות פרוצדורליות או אגביות הקשורות לבוררות יכולות ליפול בגדר זכויות הערעור לפי סעיף 38, מה שמחזק את שילוב הפיקוח השיפוטי בהליכי בוררות ומבהיר את הגבול בין החלטות ספציפיות לבוררות לבין החלטות הדורשות אישור שיפוטי. 4. **הבחנה בין זכות ערעור לבין רשות ערעור**: - בית המשפט מדגיש כי על אף האופי הפרוצדורלי של החלטות אלה, זכויותיו של המערער מוגבלות לבקשת רשות ערעור לפי סעיף 38, ולא זכות אוטומטית. - הרעיון ש"נסיבות מיוחדות, חריגות ומורכבות" עשויות להצדיק מתן רשות מוכר אך אינו הופך מטבעו החלטות שנויות במחלוקת להחלטות של זכות - ומדגיש הגנה פרוצדורלית ניואנסית שבתי המשפט מיישמים. 5. **חידוש משפטי בפרשנות סעיפי בוררות מעורפלים**: - המקרה ממחיש גישה פרשנית מעודנת שבה בתי המשפט נוטים לפתור סעיפי בוררות מעורפלים המעדיפים בהירות שיפוטית ומשטר בוררות סטטוטורי, בהתאם לעקרונות של פרשנות חוזית המושרשים בדיני החוזים הכלליים. - גישה זו מייעלת את ערעורי הבוררות ומגבילה את זכות הערעור האוטומטית, ובכך מקדמת יעילות ויציבות בהליכי הבוררות, תוך שמירה על הפיקוח השיפוטי. 6. **השלכות מדיניות**: - ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו החלטות פרוצדורליות הקשורות לבוררות כפופות בעיקר למנגנוני רשות ערעור, אלא אם כן הן נמצאות באופן מובהק בתחום הזכויות הסטטוטוריות המוענקות בסעיף 38. - הוא מסמן חידוש פרוצדורלי בכך שהוא מאשר מחדש את העמדה הפרשנית של בתי המשפט כי אי בהירות בסעיפי בוררות צריכה להעדיף את המסגרת הפרוצדורלית של דיני הבוררות, ובכך לשמר את סמכותם של תהליכי בוררות מיוחדים. **תקציר**: מקרה זה מחזק ומבהיר את היקף זכויות הערעור בהליכי בוררות, ומדגיש כי החלטות הדומות לאלה הנוגעות למינוי בוררים וסוגיות פרוצדורליות ניתנות בדרך כלל לערעור רק ברשות, אלא אם כן הוכרו במפורש כהחלטות זכות לפי סעיף 38. הוא מציג מגמה שיפוטית לפרש סעיפי בוררות מעורפלים לטובת דיני בוררות סטטוטוריים, תוך שילוב עקרונות של פרשנות חוזים עם אמצעי הגנה פרוצדורליים לחיזוק המסגרת המשפטית של הבוררות.