בר"ע 51695-05-16

תקציר

התיק סובב סביב תביעתו של עובד לתשלומים שונים הקשורים לעבודה ממעסיקו לשעבר. אחת הסוגיות השנויות במחלוקת היא האם "מענק השימור" שקיבל העובד מדי חודש במהלך עבודתו מהווה שכר או בונוס, התלוי בשיטת החישוב. העובד ביקש מבית הדין לעבודה להורות למעסיק לחשוף מסמכים ספציפיים - דוחות אקסל חודשיים המפרטים את הכנסות החברה - שלדעת העובד יוכיחו כי "מענק השימור" אכן היה חלק משכרו. בית הדין האזורי דחה את בקשת העובד, והוביל אותו להגיש ערעור. בית הדין לערעורים נעתר לבקשת רשות הערעור, ביטל את החלטת בית הדין האזורי והורה למעסיק למסור לעובד את המסמכים המבוקשים - דוחות האקסל החודשיים המפרטים את הכנסות החברה בשלוש שנות עבודתו האחרונות של העובד. ההחלטה התבססה על הרלוונטיות של המסמכים לתביעת העובד והיעדר כל סיבה משכנעת לשלול את גילוים, תוך הבטחת זכותו של המעסיק לסודיות. העובד לא חלק על הסכומים הנקובים בתלושי השכר שלו, אלא רצה להוכיח כי "מענק השימור" חושב לפי נוסחה קבועה המבוססת על הכנסות החברה. ערכאת הערעור הסכימה כי הדוחות נחוצים לשם כך וכי גילוים לא יטיל נטל בלתי סביר על המעסיק. כדי להגן על האינטרסים של המעסיק, בית הדין קבע כי נאסר על העובד ונציגיו לחשוף את הנתונים לצדדים שלישיים כלשהם למעט ההליך המשפטי. בנוסף, חויב המעסיק לשלם לעובד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.