בד"א 77/09

תקציר

הערעור מתייחס להליך משמעתי נגד עורך דין, עו"ד פלוני, שהורשע על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב בפגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. ההאשמות נגדו היו שהוא השמיץ עורך דין אחר, המלין, במסדרונות בית הדין הרבני, וכינה אותו גנב מספר פעמים בנוכחות עדים. בנוסף, הוא הואשם כי אמר דברים דומים על המלין במהלך דיון בבית הדין הרבני, אשר נרשם בפרוטוקול הדיון. פלוני ערער על ההחלטה וטען כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, כי הערכאה הנמוכה יותר טעה טעות עובדתית ומשפטית וכי עדותו אינה אמינה. הוא טען כי המשיב היה צריך להביא את העדים המוזכרים בתלונה אך לא עשה זאת, כלומר קיים ספק סביר לגבי האירועים המדוברים ויש לזכות אותו. עוד טען כי דבריו בבית הדין הרבני נכונים ואינם מהווים התבטאות פסולה. המשיב טען כי פלוני לא הציג כל ראיה שתתמוך בטענותיו, וכי גם אם דבריו היו נכונים, עדיין הייתה הערכאה הנמוכה יותר מרשיעה אותו. עוד ציינו כי עורכי דין אינם נהנים מחסינות בהליכים משמעתיים, וכי טענותיו של פלוני על כך שפעל לטובת מרשו אינן מצדיקות את השימוש בשפה פוגענית. בית המשפט דחה את ערעורו של פלוני הן על גזר הדין והן על גזר הדין. הם מצאו כי הרשעתו של הערכאה הנמוכה יותר בעבירה ביחס לאישומים הייתה סבירה, וכי חובתו של פלוני לנהוג בנימוס ובהגינות גוברת על נאמנותו ללקוחו. בית המשפט הדגיש כי על עורכי הדין לנהוג באיפוק ובנימוס, וכי במקרה זה, חוסר הספציפיות בתלונה לא פגע ביכולתו של פלוני להתגונן. עוד ציינו, כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בקביעת מהימנות של ערכאה נמוכה יותר, וכי נטל ההוכחה בהליך משמעתי הוא הוכחה מעבר לספק סביר. באשר לגזר הדין, בית הדין לא מצא לנכון להתערב בהתחשב בעברו המשמעתי של פלוני ובפרטי המקרה שלו. עוד ציינו כי התנהלות נבונה יותר מצדו של פלוני הייתה יכולה למנוע את ההליך. לבסוף נדחה הערעור על כל הסעיפים, אם כי עו"ד מרים פורת הציגה פסק דין חולק. היא טענה כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, וכי דבריו של פלוני, שלדעתו היו נכונים, נאמרו לטובת מרשו ולכן אינם מהווים הפרה אתית.