עמ"נ 73012-10-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערר על החלטת ועדת התכנון המקומית. המערערים טענו כי אדמתם נפגעה מאישור הוועדה לתוכנית להריסת מבנה בשטחם. על פי פסק הדין, המבנה המדובר נבנה באופן בלתי חוקי ללא היתרים וללא כל ערך כלכלי. בית המשפט הסכים עם קביעת הוועדה כי לא הייתה כל ראיה לפגיעה כלשהי במאפייני הקרקע, ולמבנה לא היה ערך בעת אישור התוכנית. בפסק הדין הוסבר כי פיצוי בגין נזקי קרקע כתוצאה מתכניות מאושרות הוא אובייקטיבי, ומתמקד בנכסי הקרקע עצמה ולא בחוויותיו הסובייקטיביות של בעל הקרקע. במקרה דנן, טענת המערערת כי לבניין היה ערך עתידי פוטנציאלי לא נחשבה סיבה תקפה לפיצוי, שכן פגיעה בפוטנציאל מופשט אינה עילה לפיצוי. בית המשפט הדגיש כי להחלטותיה המקצועיות של הוועדה, כגון זו, נתון שיקול דעת ולא יבוטלו בקלות ראש. מאחר שהחלטת הוועדה התבססה על חומר הראיות, נדחה הערר, והמערער חויב בהוצאות המשיבים.