ע"א 211/73

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה לאפשר לנאשם להתגונן בעקבות בקשה לביצוע המחאה. המשיב הגיש בקשה לביצוע שיק משוך על בנק הפועלים בעזה. המערער, תושב עזה, התנגד לבקשה זו מטעמים שיפוטיים וטען כי פרע את ההמחאה. פסק הדין מכסה מספר היבטים. ראשית, השופטים מדגישים כי מתן אפשרות לנתבע להגיש כתב הגנה צריך להיות חריג, ולהינתן רק כאשר הנתבע הגיש תצהיר. שנית, הדרישה לבקשה לביצוע היא כי עליה לפרש את העובדות המשמשות עילה לבקשה; שיק כשלעצמו אינו מהווה עילת תביעה. שלישית, בנוגע לסמכות השיפוט, בית משפט ישראלי יכול להוציא כתב אישום על השטחים הכבושים, אך רק אם הוא מוסמך לכך. במקרה דנן, מאחר שהמערער מתגורר בעזה, סמכותו המקומית של בית המשפט אינה חלה עליו, והתשובה לא הצליחה לבסס עובדות דיין המקנות סמכות. לבסוף, המחאות אינן נחשבות ל"שטרות ישראליים" ולכן אינן בסמכות בתי המשפט בישראל, אלא אם כן ניתן לאכוף אותן באמצעות תביעה. למשיב ניתנה חופשה לתקן את כתב התביעה, ואם עשה כן, יכול היה המערער לבקש רשות להתגונן. אם המשיב לא תיקן את ההודעה בתוך פרק זמן קצוב, היה על השופט לדחות את התביעה. הערעור התקבל, וההחלטות הקודמות נמחקו. המשיב חויב לשלם את הוצאות הערעור של המערערת.