ת"א 37583-04-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני שיקים שהוגשו לביצוע על ידי התובעת כנגד החברה הנתבעת. החברה הנתבעת התנגדה לביצוע השיקים בטענה לזיוף החתימות והחותמות על השיקים ואי תמורה. השיק הראשון היה על סך 150,000 ₪ מיום 26.1.09 ונמשך לפקודת שבא כהן, ואילו השיק השני היה על סך 75,000 ₪ מיום 27.1.2009. בית המשפט מינה מומחה להשוואת כתב יד, אשר הגיע למסקנה כי קיימת הסתברות גבוהה מאוד - בין 90% ל-100% - כי החתימות על השיקים אכן נחתמו על ידי מר יהודה כהן ז"ל, לשעבר המנהל היחיד ובעל המניות בחברה הנתבעת. חוות הדעת של המומחה דחתה את טענת הנתבע בדבר זיוף חתימותיו של מר כהן על השיקים. הנאשם לא הצליח להוכיח כי החותמות על השיקים זויפו, שכן לא הציג כל ראיה מלבד עדותה הבלתי משכנעת של קלוטילדה כהן, יורשתו של יהודה כהן. לאחר מכן עבר הנטל אל הנתבע להציג ראיות המבססות את טענת הזיוף, דבר שלא עשה. אשר לטענת אי התחשבות, הנתבעת לא הביאה כל ראיה להוכחת טענה זו, ואף לא הציגה כל גרסה עובדתית לנסיבות בהן נמסרו השיקים לתובע. חזקת התמורה חלה, אפוא, ועל הנתבע לשלם לתובע את שווי השיקים. עוד ציין בית המשפט כי הוראות חוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות אינן חלות במקרה זה משום שהנתבע הוא תאגיד ולכן אינו לווה כהגדרתו בחוק. פסק הדין אף הורה לנתבע לשלם לתובע את הוצאות התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין, ויש לחדש את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל בהתאם.