הפ"ב 53564-11-12

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לעיכוב הליך הבוררות בין המבקש לבין המשיבים. המבקש טען כי הליך הבוררות הסתיים וביקש לפסול את הבורר בשל חוסר אמון במשוא הפנים שלו ובהתנהלותו הפרוצדורלית. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות המבקש אינן עומדות באמות המידה המחמירות הנדרשות להתערבויות מסוג זה. השופטת ציינה כי טענות המבקש בדבר תום תקופת הבוררות אינן משכנעות דיין, במיוחד בהתחשב בהודאתו הקודמת של המבקש בהליכי הבוררות. באשר לאובדן האמון של המבקש בבורר, מצא בית המשפט כי מודעותם והסכמתם מראש של הצדדים לתפקידו של הבורר, חרף יחסיו עם המשיבים ומעורבותו בניסוח ההסכם, אינה מצדיקה את הסרתו. בעוד התנהלותו הפרוצדורלית של הבורר עוררה חששות מסוימים, בית המשפט שקל את ההזדמנות של המבקש להגיב ואת ההשפעה הקהה של התביעה שכנגד על קשיים אלה. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי המבקש לא עמד בנטל השכנוע המוגבר הנדרש לסעד זמני, שכן הטענות שהוצגו לא הוכיחו סיכויי הצלחה ממשיים או מאזן נוחות ברור לטובתם. לפיכך בוטל צו המניעה הזמני המעכב את הבוררות, ולא הוצא צו להוצאות.