עת"מ 66933-03-18

תקציר

העותרים ביקשו לתקן התנגדות הנוגעת להיבט מצומצם של תכנית מאושרת, אך במקום זאת ערכו בה שינויים נרחבים. בית המשפט בדרך כלל לא מתערב בהחלטות תכנוניות אלא אם כן יש פגם משמעותי, שלא נמצא במקרה הזה. התכנית המדוברת נועדה להסיר פלישה של בית כנסת למגרש של העותרים, ולהקצותו מחדש לצורכי ציבור, שהיא שיטה תכנונית לגיטימית. בית המשפט סירב להתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון באשר לצורך הציבורי בהמשך קיומו של בית הכנסת, מה גם שהעותרים ידעו על הפלישה בעת רכישת המגרש. כך גם שינוי ההתייחסות של הרשויות למעמדו של בית הכנסת, מזמני לקבוע, בעקבות מידע חדש, שלא נראה שנבע משיקולים זרים. טענות העותרים בדבר התערבות פוליטית של ראש העיר וסגנו צוינו, אך מאחר שההחלטה התקבלה על ידי ארגון נפרד, אין בכך כדי להשפיע על התוצאה. ככלל, החלטת ועדת המשנה לדחות את התנגדות העותרים ולאשר את התכנית נראתה סבירה, ולא הונעה משיקולים לא ענייניים. נראה כי השינויים השונים שנעשו בתכנית, בכל הנוגע לייעוד ולהוראות, לא פגעו בעותרים ונעשו באופן סביר. לבסוף, אם נכונות טענות העותרים על פעילות בלתי מורשית בבית הכנסת, הם יכולים לפעול למניעתן, אך אין זה עניינו של ההליך הנוכחי. מטעמים אלה נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם שכר טרחה בסך 15,000 ₪ לוועדה המחוזית, לוועדה המקומית ולמתפללים.