בש"פ 2299/06

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לבקשה להארכת מעצר רביעית של המשיב עד למשפטו בגין מעורבותו בתיק שוד ורצח אלים. השופט פותח בסיכום כתב האישום וההיסטוריה של הארכות המעצר, ומציין כי הנטל הוא על המדינה להצדיק את המשך המעצר מעבר לתשעה חודשים. בעוד אופי העבירות בהן מואשם המשיב הוא חמור, השופט מבחין בין תפקידו בפרשה לזה של הנאשמים האחרים, ומתאר אותה כאקראית ופחות אלימה. המשיב הצטרף לכאורה לתכנית ברגע האחרון ולא לקח חלק בתכנון או באירועים קודמים. על פי כתב האישום ודברי העדים, המשיב לא פגע פיזית בקורבן ואף עזב את הדירה זמן קצר לאחר כניסתו אליה. השופט מדגיש כי חלוף הזמן מאז המעצר הראשוני וההתקדמות האיטית של המשפט מחלישים את התיק להמשך המעצר. בהתחשב במשך הזמן שחלף מאז מעצרו של המשיב, במסוכנותו לציבור ובעיכוב הצפוי בסיום המשפט, קובע השופט כי אין עוד הצדקה להמשך המעצר, ובלבד שתימצא חלופה ראויה, כגון מעצר בית עם ערובות. השופט מסיים בהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת תנאי השחרור ומדגיש כי על המשיב להישאר במעצר עד למתן החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר תנאי שחרורו.