ע"א 68/85

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך כספי בין שני יהלומנים. המשיב הלווה כספים למערערת, שנאבקה בנזילות, בדמות שני שקי דולרים, שהופקדו בחשבון הבנק של המערערת. כדי להבטיח את החזרת הכסף חתם המערער על שני שיקים ובנוסף העמיד שעבוד משכנתא על דירתו כבטוחה נוספת. משלא פרעה המערערת את השיק הראשון, פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל. למערער ניתנה חופשה להתגונן אך לא הביא עדים לדיון. בית המשפט המחוזי הורה למערערת לפרוע את הסכום הנקוב בשיקים, בתוספת ריבית שחושבה על פי שטר המשכנתא. המערערת ערערה על החלטה זו, בטענה כי אין להחיל את הריבית ויש לדחות את הדיון על מנת לאפשר הצגת ראיות נוספות. בית המשפט העליון קבע כי השיקים, ולא המשכנתא, היוו את הבסיס לתביעה, ולכן הריבית הנקובה בשטר המשכנתא לא חלה. במקום זאת, קבע בית המשפט ריבית של 10% באופן עצמאי, בהתאם לנוהג המקובל. עוד קבע בית המשפט העליון כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא לדחות את הדיון הייתה מוצדקת, שכן המערערת לא זימנה את העדים באמצעות בית המשפט. יתר על כן, בית המשפט לא מצא טעם להטיל ספק בהערכתו של בית המשפט המחוזי את עדותו של עד או במסקנתו בדבר החזרת השיקים. השופט מ' שמגר דחה את הערעור והורה למערער לשלם את הוצאות המשיב, בעוד השופט מ' בייסקי והשופטת א' חלימה הסכימו עמו.