ת"א 49789-10-21

תקציר

הנאשמים ביקשו צו איסור פרסום על החלטת בית המשפט שהזכירה את "הקושי הרפואי" של הנאשם כסיבה לדחיית עדותם. השופט דחה את בקשתם, תוך שהוא מדגיש את עקרון הפומביות בדיונים בבית המשפט, כפי שנקבע בחוק יסוד השפיטה. השופט התייחס לפסקי דין קודמים שאישרו את עקרון הפרסום ואת חופש הביטוי והעיתונות, שהם מרכיבים חיוניים במשטר דמוקרטי. לדברי השופט, את החריג הנזכר בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, שעניינו הגנה על הפרטיות, יש לפרש בצמצום. במקרה זה, אזכור של "קושי רפואי" לא היווה פגיעה בפרטיות שכן הוא נעדר פרטים רפואיים. עוד הדגישה השופטת כי בקשות דחייה מסוג זה הן נפוצות ואינן צריכות להצדיק צווי איסור פרסום. גם אם היה קיים חשש לפרטיות – שהשופט קבע שאינו קיים – עדיין עקרון הפומביות היה גובר עליו. מאחר שהתובע לא השיב ולא הייתה הצדקה עניינית, השופט לא פסק הוצאות למי מהצדדים.