ת"א 2983/04

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל תבע חברי מושב בגין שימוש לא מורשה ולא חקלאי לכאורה בחלקת קרקע שהוחכרה למושב. הנתבעים טענו כי אין יריבות בין הצדדים, ולכן יש לדחות את התביעה, וכי הקרקע משמשת למטרות חקלאיות. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים, בקובעו כי קיימת מחלוקת בין הצדדים, וכי זכויות הנתבעים במקרקעין נבעו מחוזה המשבצת, אותו הפרו. עוד קבע בית המשפט כי הקרקע משמשת למטרות שאינן חקלאיות, והורה לנתבעים להפסיק כל שימוש בלתי מורשה בקרקע, לפנות את המקום ולהרוס את כל המבנים שהוקמו בו ללא הסכמה. הנתבעים חויבו לשלם הוצאות הנהלה בסך 5,000 ₪ כל אחד. בית המשפט הדגיש כי תפקידו להכריע במחלוקת הספציפית המובאת בפניו, וכי פתרון כולל לסוגיה הרחבה יותר של זכויות החקלאים בקרקע צריך לבוא מצד הרשות המבצעת ו/או הרשות המחוקקת. פסק הדין גם קונן על סירובם של הנתבעים להצעות פשרה שונות, ועודד את הצדדים לחפש פתרון שיאפשר לנתבעים להתפרנס בכבוד.