בר"ע 547/08

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בהיבטים הפרוצדורליים של המקרה ובסמכויות שיקול הדעת של בית המשפט לגבי עדות מומחה בתביעות רשלנות רפואית. * **הכלל לגבי חוות דעת מומחה במקרים של רשלנות רפואית:** העיקרון המשפטי הבסיסי הוא שצד הטוען לרשלנות רפואית חייב לבסס את טענתו בחוות דעת מומחה. זוהי דרישה ראייתית סטנדרטית להוכחת סטנדרט הטיפול והאם הוא הופר. * **נסיבות חריגות למומחים שמונו על ידי בית המשפט:** בית המשפט הכיר בכך שבעוד שהכלל הכללי מחייב צד להגיש חוות דעת מומחה משלו, ישנן נסיבות חריגות שבהן בית המשפט רשאי לפטור צד מחובה זו ובמקום זאת למנות מומחה מטעם בית המשפט. סמכות זו נגזרת מסמכותו של בית המשפט להבטיח משפט הוגן ולהקל על הכרעה בסוגיות עובדתיות מורכבות. * **חידוש משפטי: טיפול בסירוב מומחה:** החידוש המשפטי המשמעותי בהחלטה זו טמון בגישתה למצבים בהם קבלת חוות דעת מומחה מרופאים פרטיים מתבררת כקשה במיוחד, במיוחד במקרים הכוללים טענות נגד אנשי מקצוע רפואיים עמיתים. בית המשפט הכיר בכך שסירוב גורף של מומחים רבים לספק חוות דעת על רשלנות נגד עמיתים, עוד לפני בחינת פרטי המקרה, עלול ליצור מחסום בלתי עביר עבור התובעים. הכרה זו מאפשרת יישום גמיש יותר של כללים פרוצדורליים כאשר מתמודדים עם קשיים מערכתיים בהשגת ראיות מומחים. * **כוח שיקול דעת וטענות עובדתיות:** בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו כדי לאפשר לתובעת להמשיך ולהוכיח את טענתה, וקבע כי טענתה בדבר סירוב מומחה היא טענה עובדתית המצדיקה התייחסות חיובית, במיוחד כאשר היא נתמכת בתביעה לכאורה (חוות דעתו של ד"ר קרת על החמרת מצבה של המבקשת). זה מוכיח כי סמכויות שיקול הדעת של בית המשפט אינן רק פרוצדורליות אלא מונחות גם על ידי הגופים המהותיים של המקרה. * **חוק ההתיישנות ומומחים שמונו על ידי בית המשפט:** ההחלטה מבהירה נקודה מכרעת בנוגע לחוק ההתיישנות. בית המשפט הבחין בין תיקון תביעה בחוות דעת חדשה לאחר תום תקופת ההתיישנות לבין מינוי מומחה בית משפט לחקירת עילות הרשלנות שכבר נטענו. האחרון, בהקשר זה, לא נחשב לתיקון שיהיה מוגבל בזמן מכיוון שחוות הדעת של המומחה נועדה להוכיח את הטענות הקיימות בכתב התביעה המקורי, ולא להציג עילות תביעה חדשות. פסק דין זה מספק מנגנון פרוצדורלי להתגברות על בעיות פוטנציאליות של התיישנות כאשר האתגר טמון בהשגת ראיות מומחה לטענות קיימות. * **איזון בין קפדנות פרוצדורלית לבין צדק מהותי:** החלטת בית המשפט משקפת איזון בין היצמדות לכללים פרוצדורליים (הדורשים ראיות מומחים) לבין הבטחת צדק מהותי. בכך שהתיר מינוי מומחה לבית המשפט, ביקש בית המשפט למנוע מצב בו תביעה בעלת פוטנציאל תקפה תידחה, בשל הקשיים המעשיים העומדים בפני התובע בהשגת עדות מומחה בתחום מקצועי מיוחד ועלול להיות מבודד.