ע"ע 1850-02-13

תקציר

עובד שפוטר מעבודתו בסוכנות ביטוח ערער על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב-יפו, שהורה לו לשלם למעסיקו לשעבר פיצוי בסך 96 אלף שקל בגין הסטת לקוחות, בנוסף לשכר טרחת עורך דין בסך 30 אלף שקל. העובד ביקש עיכוב ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי, אך הבקשה נדחתה. ערעורו של העובד התמקד בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בנוגע לזכויותיו בפעילות סניף חיפה, אותן דחה בית המשפט. סיכויי הצלחת הערעור היו נמוכים, שכן בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על ראיות משמעותיות. למרות שבית הדין הכיר בכך שביצוע מיידי של פסק הדין עלול לגרום נזק כלכלי לעובד, הוא ציין כי פגיעה זו אינה מבוססת וכי העובד לא הביא כל ראיה לגבי מצבו הכלכלי. כמו כן, סכום הפיצוי שנפסק לא היה גבוה בהשוואה לחוק הנזיקין המסחריים. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והעובד חויב לשלם לחברה הוצאות נוספות בסך 1,500 שקל.