רע"א 9520/10

תקציר

בבחינת הבקשה הוחלט לדחותה, ללא צורך בתגובת המשיב. נקבע למבקש אי-יכולת כלכלית לשלם אגרות בית משפט, הנתמכות במסמכים מהמוסד לביטוח לאומי, המהווים בדרך כלל ראיה לכאורה לאי כושר לפי תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. למרות זאת, תוצאתו של בית המשפט המחוזי נותרה בעינה משום שפטור מאגרת בית משפט מחייב הוכחת אי-יכולת כלכלית ועילת הליכים תקפה. סיכויי הערעור נמצאו קלושים, בין היתר משום שהראיות החדשות שהמבקש ביקש להציג לא ישפיעו על התוצאה שנקבעה תחילה על ידי בית משפט השלום. במהלך הליכים אלה כבר נשקלו ראיות, כגון תצהיר של גרושתו של המבקש ופרטים על צריכת המים, אך לא היה בהן די כדי לתמוך בטענות המבקש. המסמכים הקיימים, למשל, מתאגיד המים והעדויות של חברת החשמל, הדגישו כי צריכת המים הייתה קיימת בתקופה הרלוונטית, ובכך החלישו את התיק. בפרשת לוי צוין כי סיכויי הערעור קלושים מצדיקים דרישה להפקדת בטוחות, ולכן פטור המבקש מדרישה זו אינו נחשב סביר. משכך, הבקשה נדחתה מבלי להורות על הוצאות, מאחר שלא התבקשה תגובת המשיב.