ת"א 45558-03-16

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהוצגו בדבר דחיית התביעה מחמת התיישנות, שיהוי והיעדר עילה, והחליט לדחות את הטענות שהוצגו. בית המשפט מדגיש את חשיבותה של זכות הגישה לערכאות ואת האופי הדרסטי של דחיית תביעה מבלי לשקול לגופה. הזכויות הקנייניות הכרוכות בתיק, לצד הפגיעה המשמעותית הכרוכה בהפקעת מקרקעין ללא פיצוי ראוי, מחייבות את בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לשקול דחיית תביעות מסוג זה. באשר לסוגיית התיישנות, מוצא בית המשפט כי התביעה, שהוגשה בתוך תקופת המעבר הנקובה ברע"א 1595/06, אינה מיושנת. בהמשך לשיהוי, בית המשפט מכיר בכך שהתביעה הוגשה שנים לאחר שקמה עילת התביעה, אך מדגיש כי עצם חלוף הזמן אינו מצדיק אוטומטית את דחיית התביעה. על הנתבעים מוטל הנטל להוכיח שיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי, כמו גם פגיעה בשלטון החוק, דבר שלא עשה. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי לדחיית תביעה מחמת שיהוי יש משקל משמעותי ואין להיעתר לה בקלות, במיוחד כאשר אין ראיות לנזק ראייתי או לשינוי במצבו של הנתבע. בית המשפט בוחן גם את השאלה האם קיימת עילת תביעה, ומציין כי מדובר בעניין שיש להכריע בו לאחר שהצדדים הציגו את ראיותיהם. באשר לטענת הנתבע לפיצוי כפול, מבהיר בית המשפט כי ההודאה הנטענת בכתב התביעה מתייחסת לאירוע הפקעה אחר ואין בה כדי לרמז בהכרח כי התובע אינו זכאי לפיצוי נוסף. סיכומו של דבר, הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחית. הנתבע נדרש לשאת בהוצאות התובע בקשר לבקשה זו, והתיק נקבע למשפט.