בג"צ 6790/98

תקציר

העותרים, נכים ומרותקים לכיסא גלגלים, ביקשו להצביע בקלפיות נגישות בבחירות למועצת העיר ירושלים. לטענתם, הסדרי ההצבעה הנוכחיים, המחייבים את הבוחרים להגיש בקשה להעברה לקלפי נגישה בטרם ידעו את מיקום התחנה שהוקצתה להם, הם מפלים. המשיבים, שהם פקידי בחירות, טענו כי פעלו על פי החוק וכי שינוי הסדרי ההצבעה בסמוך כל כך למועד הבחירות יגרום לקשיים לוגיסטיים וישבש את התהליך כולו. בית המשפט העליון דחה את העתירה בשל השיהוי שהשיה העותרים בהגשת בקשותיהם, שנבע מחוסר ידיעתם על מיקום הקלפיות שהוקצו להם. בית המשפט מצא כי המשיבים פעלו על פי לוח הזמנים הקבוע בחוק וכי שינוי השיטה כעת יהיה משבש מדי. בנוסף, בית המשפט ציין כי המחוקק נקט צעדים כדי להתאים את עצמם למצביעים בעלי מוגבלויות, אך נותרו חלק מבעיות הסנכרון. בעוד שבית המשפט הכיר בחשיבות הבטחת נגישות הקלפיות לנכים, הוא הגיע למסקנה כי אין באפשרותו להיעתר לבקשת העותרים מבלי להסתכן בכאוס במהלך הבחירות. פסק הדין הדגיש את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ואת הצורך בהליכי בחירות מכלילים, אך במקרה זה פוטנציאל השיבוש גבר על טענות העותרים.