תמ"ש 38296-09-15

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית דין רבני בישראל בנוגע לתשלום מזונות כתוצאה מהסדר גירושין בין בני זוג יהודים. בית המשפט מכיר בכך שלבית הדין הרבני סמכות לדון בתיק מכוח הסכמת שני הצדדים לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. בפסק הדין מודגש כי האם הסכימה לסמכותו של בית הדין הרבני במספר הזדמנויות ואף הגישה בעבר תביעה למזונות. סוגיית מזונות הילדים נדונה בנפרד מענייני גירושין אחרים ושני הצדדים טענו לגופו של עניין. החלטת בית הדין הרבני לקבוע מזונות זמניים בסך 1,500 שקל לחודש, עם אפשרות לאם לעתור להעלאה לאחר תקופה קצובה, התקבלה לאחר שמיעת הצדדים ונחשבת לפסיקה מאוזנת. עוד צוין בפסק הדין כי הסכמת האם ניתנה באופן חופשי וללא לחץ, ותביעתה הנוכחית, שהוגשה שנתיים לאחר הסכם הגירושין, נגועה בחוסר תום לב. יתר על כן, בית הדין הרבני התווה באופן ברור את ההליך לתביעות עתידיות בנושא מזונות ילדים, ובית המשפט האזרחי אינו מקום לערעור על החלטות אלה. משכך, קובע בית הדין האזרחי כי לבית הדין הרבני סמכות נמשכת בעניין מזונות ילדים ומורה על מחיקת התביעה, תוך הימנעות מפסיקת הוצאות למי מהצדדים. החלטה מקיפה זו נועדה להבהיר את המסגרת המשפטית סביב המשך הסמכות בענייני דיני משפחה ואת החלת המבחן המהותי לתביעות הנוגעות לקטינים.