בג"צ 6457/13

תקציר

העתירה בפני בית המשפט נדחית משום שלעותר, שאינו עורך דינו של העצור, אין מעמד משפטי להגיש את העתירה. ככלל, בית המשפט דורש כי עתירות ציבוריות יוגשו על ידי הקורבן הישיר של פעולה שלטונית, במיוחד כאשר לעציר יש ייצוג משפטי והוא לא הראה כל עניין להצטרף לעתירה הנוכחית. העותר, שהקים ארגון למשפט בינלאומי ולזכויות אדם, מניח באופן שגוי כי מעמדו מזכה אותו בהגשת עתירה ציבורית זו. אמנם קיימות נסיבות חריגות שבהן בית המשפט ידון בעתירה ציבורית למרות קיומו של נפגע ישיר, אך מקרה זה אינו מצדיק חריג כזה משום שהוא אינו מעורר שאלה חוקתית בעלת חשיבות מספקת. במקום זאת, העתירה מתייחסת רק לנסיבות הספציפיות של מעצרו המנהלי של אדם. יתר על כן, בית המשפט מוצא צדק בטענת המשיבים כי העותר מיהר להגיש את העתירה מבלי שנתן למשיב הראשון שהות מספקת להגיב, וזו עילה נוספת לדחות את העתירה מבלי לבחון לגופה. העותר חויב בהוצאות המשיבים, בסך 5,000 ₪.