גמ"ר 3126-01-21

תקציר

הנאשם הורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית והורשע על סמך ראיות שהוצגו בבית המשפט. האירוע התרחש בתל אביב, שם פגע רכבו של הנאשם בהולך רגל שנסע במעבר חצייה מסומן. נסיבות המקרה פורטו בפסק הדין, בו צוין כי הנאשם לא הבחין בהולך הרגל בשום שלב לפני התאונה או במהלכה. בית המשפט מצא כי רשלנותו של הנאשם הייתה מהגבוהות ביותר בשל עיוורון מתמשך וחוסר תשומת לב, כמו גם הסחות דעת בתוך הרכב ואי נקיטת פעולה מתחמקת כלשהי. הערך החברתי הנפגע מעבירה זו הוא קדושת החיים, וחומרת הפגיעה מתעצמת נוכח העובדה שהולך הרגל נפגע בעת שימוש במעבר חצייה. לדברי השופט, מדיניות הענישה הנהוגה במקרים כאלה כוללת מאסר בפועל ופסילה ממושכת מלנהוג, במיוחד כאשר הרשלנות אינה נמוכה ואין נסיבות אישיות חריגות. במקרה זה קבע השופט כי טווח הענישה ההולם הוא 10 עד 24 חודשי מאסר בפועל ותקופת פסילת רישיון של 10 עד 18 שנים. השופטת התייחסה למעמדו של הנאשם כנהג ותיק, היעדר עבר פלילי, נסיבות משפחתיות ומסירותו לעבודה. עוד צוין כי הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, דבר שמנע ממנו ליהנות מ"הנחת הודאה" בעונשו. לאחר איזון בין כל הגורמים, נגזרו על הנאשם קנס של 15,000 ₪ או 150 ימי מאסר, 12 חודשי מאסר בפועל ו-11 שנות פסילה מלנהוג. בנוסף, הוטלו 10 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסך 25 אלף שקל למשפחת המנוח. השופט הדגיש את הצורך בערנות ותשומת לב בעת נהיגה, במיוחד בסמוך למעברי חצייה, וקבע כי המסר המועבר בגזר הדין צריך לשמש הרתעה לאחרים. הוכרה גם הזכות לערער על פסק הדין.