ע"ש 286/09

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב סמכותו של גובה מס לגבות חובות ולתפוס נכסים. גובה המס טען כי יש לו סמכות לפי סעיף 5(1)(ב) לפקודת המס (גבייה) להיכנס לחצרים ולהחרים חפצים של חייב. עם זאת, השופט קבע כי סעיף זה אינו מעניק לגובה המס סמכות רחבה לייחס חובות של חברה אחת לחברה אחרת, החלטה הדורשת שיקול דעת שיפוטי מורכב ויכולה להיעשות רק על ידי בית משפט. מסקנה זו אינה פוגעת ביכולתן של רשויות המס לגבות מסים; הם עדיין יכולים להשתמש בכלים אחרים כגון הגשת בקשה לסעד הצהרתי או הפעלת נורמות אנטי-תכנוניות. השופט קיבל את הטענה כי ניתן להצדיק חלק מהתפיסות שביצע גובה המס במקרה זה, קרי של ג'יפ ב.מ.וו ורכב איסוזו, שכן ניתן להוכיח את בעלותם. עם זאת, עיקול משאית וולוו ועיקול חשבון הבנק של המערערת לא היו מוצדקים, שכן לגובה המס לא הייתה סמכות להרים את מסך התאגיד. לפיכך, בוטלה הקביעה הכוללת בדבר גביית חוב החברה הראשונה מהמערערת, וכן בוטלו עיקולי משאית וולוו וחשבון הבנק.