ע"פ 651/88

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעה בנהיגה ללא ביטוח ורישיון נהיגה בתוקף. המערער טען כי פקודת ביטוח רכב מנועי וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יצרו חפיפה המבטלת את התנאי בפוליסת הביטוח שלו המחייב אותו להיות בעל רישיון תקף. בית המשפט חלק על כך, והסביר כי חובת הביטוח וחוק הפיצויים משלימים ולא סותרים. בית המשפט הדגיש כי תנאי פוליסת הביטוח, לרבות אלה המגבילים את החבות, תקפים וממצים. היא הבהירה כי סעיף 7 לחוק הפיצויים נועד להוסיף על המגבלות בפוליסות הביטוח ולא להטיל חובות נוספות על המבטחים. יתר על כן, בית המשפט פירש את הסעיף בדבר רישיונות שפקעו עקב אי תשלום אגרות כשלילת פיצוי ולא כזכאות עצמאית. כדי לקבל פיצוי יש להוכיח פוליסת ביטוח תקפה, ובפוליסת המערערת התקיים תנאי מגביל בדבר תוקף הרישיון. לבסוף, ציין בית המשפט כי משמעות הסעיף אינה ברורה, ואדם שרישיונו לא חודש למעלה משנה עשוי להידרש להגיש בקשה מחודשת לקבלת רישיון, מה שמגביל עוד יותר את פרשנות הסעיף. הערעור, שביקש לבטל את ההרשעה בנהיגה ללא ביטוח, נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר התקבלה.