בש"פ 3210/21

תקציר

בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שאישר את הוראת בית משפט השלום בראשון לציון לעכב את המבקש עד תום ההליכים, נדחתה. המבקש, שהוגש נגדו חמישה אישומים הכוללים קשירת קשר, גניבת רכב, שהייה בלתי חוקית בישראל ועבירות נהיגה, טען כי תנאי מעצרו היו מפלים לעומת נאשם נוסף, לואי, שהושם תחת פיקוח אלקטרוני. לואי, שהואשם גם הוא בקשירת קשר וגניבה, נחשב למחמיר פחות בשל הרקע שלו והראיות נגדו. המבקש טען כי שניהם צעירים ללא עבר פלילי, ויש להחיל יחס דומה למרות תושבותו ביהודה ושומרון. בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את התיק, קבע כי הראיות ואופי העבירות מצדיקים מעצר, במיוחד נוכח שהייתו הבלתי חוקית של המבקש וסיכוייו לחמוק מן הדין. היא הדגישה כי בעוד שתושבות בשטחים אינה צריכה להכתיב מעצר בלבד, היא יכולה להתחשב בהחלטות בשל אתגרי אכיפה. ערכאת הערעור לא מצאה סוגיות עקרוניות המצדיקות את מעורבותה, ואישרה את ההחלטות הקודמות כסבירות. עם זאת, היא הציעה כי אם תיווצר חלופת מעצר בת קיימא, ניתן יהיה לשקול מחדש את מצבו של המבקש. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הערעור וקבע כי תנאי המעצר הקיימים מוצדקים לאור הנסיבות.