בג"צ 3095/15

תקציר

פסק הדין דן בעתירה נגד מינויו של דרעי לשר, בשל עברו הפלילי. העותרים ביקשו למנוע את מינויו של דרעי לשר הכלכלה והפיתוח של הנגב והגליל בממשלה ה-34 משום שהורשע בעבר בשוחד, מרמה והפרת אמונים. למרות שדרעי עומד בדרישות הפורמליות למינוי שר, העתירה מטילה ספק בסבירות מינויו. בית המשפט מכיר בחומרת מעשיו של דרעי בעבר, אך לוקח בחשבון גם את הזמן שחלף מאז – למעלה מ-13 שנים חלפו מאז ריצה את עונשו, ומעשיו בוצעו לפני 25 עד 30 שנה. פסק הדין מדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו למנות אלא לבחון את פעולת הרשות על פי העילות המשפטיות לביקורת, ובמקרה זה לא מצא עילה להתערב. שיקול הדעת הרחב הנתון לראש הממשלה בהרכבת הממשלה שקול גם הוא לטובת אי התערבות. למרות שבית המשפט אינו תומך במינוי, הוא מגיע למסקנה כי החלטת ראש הממשלה אינה בלתי חוקית ולכן דוחה את העתירה. השופטת חיות, אליה הצטרפו השופטים פוגלמן ומלצר, עומדת על כך שהמינוי, אף שהוא אולי בלתי סביר, נופל בגדר הסבירות, בהתחשב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לראש הממשלה בעניינים אלה.