עת"מ 8187/08

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מבקשת מעיריית ירושלים תמיכה כספית בפעילות התרבותית והחברתית של העותרת נגד הקהילה הגאה, הטרנסג'נדרית והביסקסואלית, לשנים 2005-2007. העירייה דחתה את בקשות העותר מדי שנה, מה שהוביל לעתירה זו. טענתה העיקרית של העותרת היא כי החלטות העירייה היו מפלות וחסרות קריטריונים שקופים ושוויוניים. התדיינות קודמת בין הצדדים הובילה לפסק דין שחייב את העירייה לספק תמיכה כספית לעותר לשנים 2003–2005, פסק דין שאושר בחלקו בערעור. העירייה טוענת כי אין זכאות לקבלת כספי ציבור וכי קבעה קריטריונים להענקת תמיכה כזו, שבקשות העותרת לא עמדו בהם. הסוגיה הראשונה היא האם העירייה מחויבת להוראת החשב הכללי המגבילה את הוצאות הניהול וההוצאות הכלליות למקסימום של 22% מסך המחזור הכספי לגופים המבקשים תמיכה. בית המשפט קובע כי העירייה לא יישמה הנחיה זו באופן עקבי ואינה מחויבת לה. לפיכך, טענה זו של העירייה נדחית. הסוגיה השנייה היא האם הקריטריונים המשמשים את העירייה למתן תמיכה הם סבירים ומיושמים באופן שוויוני. בית המשפט קובע כי לעירייה שיקול דעת רחב בקביעת אופי הפעילות המזכה בתמיכה. בקשות העותרת לתמיכה בפעילות תרבותית שוטפת נדחו באופן סביר משום שהתמקדו בצריכה תרבותית ולא ביצירה. יתר על כן, הקריטריונים לתמיכה בפרויקטים לא היו בלתי סבירים או בלתי שוויוניים, למעט אירועי הגאווה העולמיים בשנת 2006, שלגביהם היה מקום לאשר את בקשת העותרת אלא בשל טעות פרוצדורלית מצד העותר. גם בקשותיו של העותר לתמיכה מאגף החברה ומהאגף לקידום נוער וצעירים נדחו באופן סביר בשל אופי והיקף פעילותה של העותרת, שלא תאמו את אמות המידה של האגף. ככלל, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטות העירייה ולכן דחה את העתירה והורה לעותרת לשלם לעירייה שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.