תת"ע 4149-12-20

תקציר

המשיב טען, כי יש לראות את הזימון למשפט, שנשלח לכתובתו הנוכחית של המבקש הרשום במרשם האוכלוסין, כדין שכן הוא הוחזר עם חותמת המציינת "לא נדרש". המבקשת לא הציגה נימוקים נוספים לאי התייצבותה לדיון, שמשמעותם שלא ייגרם לה עיוות דין. בית המשפט הסכים וקבע כי לפי סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי, הכלל בהליך פלילי הוא לקיים דיון בנוכחות הנאשם. אמנם קיימים חריגים לכלל זה, ובהם סעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר העמדה לדין שלא בפניו בגין עבירות קלות, אך על בית המשפט להשתכנע כי לא ייגרם עיוות דין. במקרה דנן, המבקשת לא המציאה תצהיר שהוכן כדין, וזו הייתה סיבה מספקת לדחות את בקשתה. יתר על כן, בית המשפט קיבל את העובדה שהזימון הוגש כדין למבקשת, והיא לא סיפקה סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון. טענת המבקשת כי אדם אחר נהג ברכבה בעת ביצוע העבירה אינה סיבה מספקת לביטול פסק הדין, שכן בתי משפט רבים קבעו כי טענה כזו אינה מהווה עיוות דין. בית המשפט התחשב גם ברקורד הנהיגה של המבקשת ובמהירות בה נסעה בעת ביצוע העבירה. לבסוף, הבקשה הוגשה באיחור משמעותי, וזו הייתה סיבה נוספת לדחייתה. על יסוד נקודות אלה נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין, תוך הדגשת עקרון סופיות הדיונים.