בר"ע 413/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תיק משפטי מורכב שעניינו ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בירושלים. הערעור מתייחס להחלטת בית המשפט לבטל פסק דין שניתן לטובת המבקשת, אשר תבעה את המשיבה בגין שיווק מוצרים עם המותג הכשר של המבקשת. פסק הדין, שניתן בינואר 2006, חייב את המשיב לשלם למבקש 200,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. עם זאת, המשיבה טענה כי מעולם לא הוגש לה כתב התביעה כראוי ונודע לה על ההליך רק בחודש אפריל 2006. בקשותיה הרבות של המשיבה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין נדחו על ידי בית המשפט, מה שהוביל אותה לערער על ההחלטה. בית משפט השלום, בפסק דין שניתן במרץ 2008, נעתר בסופו של דבר לערעור המשיב, ביטל את פסק הדין והורה על עיון חוזר בתיק. בית המשפט ביסס את החלטתו על כך שהיתה למשיב הגנה סבירה וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את השיהוי בהגשת בקשת הביטול. פסק הדין הותנה בכך שהמשיב יפקיד ערבות בנקאית על מלוא סכום פסק הדין, צעד שנתפס כמגן על המבקש מפני הפסד כספי פוטנציאלי כתוצאה מהשיהוי. כעת מבקש המבקש רשות ערעור על פסק דין זה, אך בית המשפט אינו מוצא סיבה להיעתר לבקשה זו. המקרה מסווג כ"גלגול שלישי" - עניין שכבר נבחן פעמיים על ידי בתי המשפט - ולכן דורש סף התערבות גבוה עוד יותר. מאחר שטענות המבקש אינן מעלות שאלות בעלות חשיבות חוקתית, ציבורית או משפטית מעבר למקרה הספציפי, בית המשפט מחליט שלא לתת רשות ערעור. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי נימוקי השיהוי של המשיב, אף שהתקבלו על ידי הערכאה הנמוכה יותר, אינם עולים בקנה אחד עם העובדות ואינם מהווים עילה מספקת להארכה. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא ללא צורך בתגובה, והערבות הבנקאית מוחזרת למבקש.