רע"א 1088/16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. המקרה הראשוני עסק בבקשה להוציא את בתה של המבקשת ממשמורתה ולהעבירה לטיפול רשויות הרווחה, בשל חשש מהתנהגותה של האם (המבקשת) והשפעתה השלילית הפוטנציאלית על התפתחות הילדה. הבקשה נענתה על ידי בית המשפט לנוער, אך המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, שדחה את הערעור. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, שנדחתה. זהו מקרה עצוב של ילדה שנקלעה לאש צולבת של מערכת יחסים רעילה בין הוריה. המבקשת, אמו של הילד, הראתה דפוס התנהגות שפגע בהתפתחותו וברווחתו של הילד. היא לא שיתפה פעולה עם הרשויות ולא פעלה בהתאם לייעוץ רפואי וצווי בית משפט בנוגע לטיפול בילד וחינוכו. בתי המשפט קבעו כי מעשיו של המבקש לא היו לטובת הילד וכי יש צורך בתקופת מעבר בה הילד יוצא מחזקת המבקש. מדובר באמצעי אחרון, שמטרתו להבטיח את שלומו והתפתחותו של הילד, ובתי המשפט שקלו היטב את מכלול הנסיבות בטרם הגיעו להחלטה זו. פסק הדין משקף את רגישות הנושא ואת עליונות טובתו של הילד, והוא מדגיש כי הוצאת ילד ממשמורת הוריו אכן צריכה להיות אמצעי של מוצא אחרון. השופט מכיר בקושי שבמצב, אך בסופו של דבר דוחה את בקשת רשות הערעור, תוך הדגשת היקף ההתערבות המצומצם הקיים בשלב זה. השופט מעודד את המבקש לחשוב על המצב ולשתף פעולה למען טובת הילד.